יום שישי, 17 בדצמבר 2010

מעי רגיז - הקולות שלכם

ושוב הצטברו אצלי לא מעט פידבקים שקיבלתי מכם על המעי הרגיז, הנה מקצתם:

"שלום רב, לאחר שנים של סבל ושיבוש מוחלט של ההתנהלות היום יומית, החלטתי לאבחן את עניין התזונה. עשיתי תהליך של בחינה ובדיקת התוצאות של המזונות השונים ולבסוף הגעתי למרכב מזונות המתאימים לי. היום כאבי הבטן, המקפלים הללו, נדירים יותר . אמנם נותרתי עם תופעת הגאזים אך כעת אינם גורמים את פיתול המעי אלא מתגלגלים החוצה ברכות." (רוית, השרון)

"לכל משפחת המעי הרגיז המלצותיי זה קודם כל להוריד הילוך, לנסות להרגע, ולהמעיט להיות בחברת אנשים שמכעיסים ומשפיעים עליכם לרעה, דיאטה של אוכל דל בסיבים לחם מקמח לבן מאוד משקיט את הבטן,תה קמומיל,אבוקדו,תהיו בריאים והעיקר שתיקחו בקלות שום דבר לא שווה את את הסבל הנגרם לכם..." (מירב, ירושלים)


השפעה טובה בלקיחה מולטי אנזים של "נוטרילייף" וגם סיבים תזונתיים (ענת, שפלה)

עישון מריחואנה מעביר לי לגמרי את הכאב . (אלמונית, תל אביב)

כל הכבוד על הכוונות הטובות אבל לצערי כנראה ששום דבר לא באמת מסייע. לדעתי הבעיה אינה פיזיולוגית אלא קשורה לאופי שלנו, כנראה זה ביטוי של לחץ, גם מי שאומר שהוא לא לחוץ כנראה באיזשהו מקום בתת מודע כן לחוץ. טיפול אצל פסיכולוג יותר חשוב מאשר טיפול של גסטרולוג, אם כי אצלי לא זה ולא זה עזר :) (איתי, חיפה)

יום שלישי, 26 באוקטובר 2010

תורכם...

אני מקבל מכם המון תגובות לבלוג הזה והן ממש מחממות את הלב.
הפוסט הזה מכיל כמה תגובות שביקשתם לפרסם.
מי שמעוניין מוזמן לכתוב תגובות ישירות או לשלוח אלי (הכל בעילום שם).


  • לא לוותר, אני מאמין שאפשר לנצח בחסד אלוהים וכמובן עזרה מקצועית. יועצת תזונאית קלינית יכולה לעזור. בהצלחה... (איתי, תל אביב)


  • בתור אדם הסובל מתסמינים רבים של המחלה (שלשולים, עצירות, הקאות, תשישות, כאבי תופת בבטן וברקום ועוד שלא נעים לספר פה) מצאתי שעישון של מריחואנה מרגיע אותי, עוזר לי להפחית את הכאב, עוזר לי לישון, מעלה לי את התאבון בימים קשים שאני לא מסוגל לאכול ארוחה ביום, ומקל את היציאות שלי. (אלמוני, תל אביב)


  • "ניסיתי גם ניקוי מעייים באמצעות מיים ועדיין אין סדירות
    מיץ זרעי אשכוליות הסדיר לי את הקיבה , החומר מר אבל עובד.
    התחלתי השבוע לקחת אגיוקר - נראה מה יהיו התוצאות " (רעות, צפון)


  • קחו כדור הרגעה כשצריך זה מאוד עוזר (אלמונית)


  • למה לעזאזל אף אחד לא מצא עדיין פיתרון לזה? נכון לעכשיו הרופאים לא יכולים לעזור בכלל, רק הרפואה האלטרנטיבית (ואולי פסיכולוגים)(שרית, מרכז)
  • יום שישי, 22 באוקטובר 2010

    מריחואנה עוזרת למעי רגיז?!

    לא הייתי חושב על הכותרת הזו בעצמי. תאמינו לי שאני די חנון בעניינים האלה. אבל לפני כמה ימים אחד מהקוראים בבלוג כתב לי את הדברים הבאים:


    בתור אדם הסובל מתסמינים רבים של המחלה (שלשולים, עצירות, הקאות, תשישות, כאבי תופת בבטן וברקום ועוד שלא נעים לספר פה) מצאתי שעישון של מריחואנה מרגיע אותי, עוזר לי להפחית את הכאב, עוזר לי לישון, מעלה לי את התאבון בימים קשים שאני לא מסוגל לאכול ארוחה ביום, ומקל את היציאות שלי.



    כשקראתי את הדברים נזכרתי שנותנים סמים קלים לכל מיני חולים אנושים כדי להקל על הסבל שלהם, וגם שלא מזמן סיפרו בעיתון על החוות שמגדלים בהן את החומרים האלה (כאן בישראל!). אז אולי זה באמת עוזר?

    אני לא ממש מתכוון לנסות את זה על עצמי. כבר יותר מדי כדורים (שרשמו הרופאים) מסתובבים לי בכבד. אבל אם מישהו מהקוראות או הקוראים מתנדב לנסות ולספר חוויות - אני מבטיח לתת לזה פירסום בבלוג. ולא, אין פה המלצה לעשות משהו אסור וכו' וכו'.

    יום שבת, 16 באוקטובר 2010

    חשיבותה של שיגרה

    "צאי מהשיגרה", "תחדש לי" צועקים לנו בפרסומות ובמקומונים. אבל האמת היא שאחד הדברים שהכי מקלים על המעי הרגיז הוא שיגרה.
    מכיוון שלא ערכתי מחקר קליני אני אסייג ואומר שכך לפחות הדברים פועלים אצלי.

    אז איך נראית שיגרה?


  • קמים בבוקר כל יום באותה השעה.

  • אוכלים ארוחה מסודרת.

  • הולכים לשירותים לפני שיוצאים מהבית.

    ואיך נראה ההיפך משיגרה?

  • הולכים לישון בשעות מתחלפות.

  • הגוף לא מסוגל להחליט מתי הוא צריך לשירותים: לפי השעון ה"ישן" של השיגרה או לפי השעון החדש.

  • מחוץ לבית אנחנו לא בטוחים איפה השירותים הנוחים ואיפה אפשר להיות לבד קצת.




    שימו לב שההבדלים בין שני המצבים הם פיזיולוגיים (הגוף עדיין לא התרגל) ופסיכולוגיים (כי אנחנו בדיסאוריינטציה).

    לתשומת לבכם בפעם הבאה שתרצו להיות ספונטניים...

  • יום שלישי, 5 באוקטובר 2010

    מה אומרים הגולשים על המעי הרגיז?

    הפעם אני אציג כמה תגובות שכתבו הגולשים על מעי רגיז.

    אם אתם קוראים את הכתבות שלי דרך אי מייל, שימו לב שבמייל מופיע רק חלק מהכתבה. כדי לקרוא את כולה צריך ללחוץ על הכותרת שלה, או במקום אפשר להיכנס ישירות לבלוג:

    http://meiragiz.blogspot.com/

    אז הנה מה שאומרים כמה מהגולשים:


    אני לא יכולה להעביר מסר כי לא הצלחתי לפתור לעצמי את הבעיה ואני מיואשת.
    (מירב, צפון)

    בא לאחר תקופה של לחץ ומתח
    (סיגל, תל אביב)

    לאחר שעברתם את כל הבדיקות ושללו כל בעיה רפואית אחרת. אז אתם יכולים להיות בטוחים שזה זה ואז פשוט תתחילו לאכול ארחות קטנות ,בלי קופאין ,בלי חלב ,בלי לחם לבן ולנסות להתעלם ולהבין שהבעיה נןבעת ממצב נפשי ,ככל שתתעלמו מהסימפטומים (למרות שלפעמים זה לא קל) ככה הם יפחתו .
    (אלמונית, השרון)

    ככל שתעסקו ותחשבו פחות על הבעיה, אתם תסבלו פחות גם אם אין הקלה בכאבים
    (אלמונית, ירושלים)

    לא להתייאש, אצלי חל שיפור משמעותי אחרי שנים רבות של סבל. לחפש פתרונות, היום קיימות אופציות שהתפתחו בשנים האחרונות.
    (אבי , דרום)

    מה אתם אומרים? אתם מוזמנים לכתוב בתגובות.

    יום שלישי, 28 בספטמבר 2010

    טשרניחובסקי 6 שעה 5

    המעי הרגיז הפך אותי למאחר כרוני. אין פגישה שאני לא מאחר אליה, בין אם בעבודה, עם חברים או לדייט. בדרך כלל אני כמעט מספיק, אגב. אני יוצא מהדלת בדיוק בזמן, בדרך הבטוחה ליעד. אבל אז אני שואל את עצמי אם כבר הייתי בשירותים, ו"מה אם בדיוק באמצע הפגישה...", ומשם קצרה הדרך חזרה, ושליחת סמס מתנצל ומאחר.

    אם הפגישה באמת חשובה אני אקח מקדם ביטחון קיצוני, משהו כמו שעה, מה שהופך אותי ממאחר כרוני למקדים כרוני. הכל כרוני עם המעי הזה...



    למזלנו, בישראל איחור קל לפגישה די מקובל, ולעתים אף מומלץ, ככה שזה לא סוף העולם. ועדיין חשוב לזכור כמה כללי אצבע להתמודדות עם האיחורים:

  • לרווח את סדר היום: לא לקבוע שתי פגישות צמודות זו לזו.
  • אם שעות הבוקר הן הקשות עבורכם, להשתדל לתזמן פגישות לשעות יותר מאוחרות.
  • לדעת היכן השירותים הכי קרובים למקום הפגישה.
  • לא קרה שום דבר אם באמצע הפגישה תבקשו כמה דקות הפסקה.

    מה איתכם, אתם מקדימים או מאחרים? איזה טיפים יש לכם? אתם מוזמנים לכתוב בתגובות (ניתן באופן אנונימי).
  • יום שני, 27 בספטמבר 2010

    מאיפה אתם בארץ?

    בחודשים האחרונים אספתי מידע מהסקר וממקורות אחרים לגבי האיזורים בארץ שיש בהם חולים במעי הרגיז. המפה מופיעה למטה. משמעות הנתונים: מתוך כלל החולים במעי רגיז בישראל, כמה נמצאים באיזור המצויין.





    כמו שאפשר לראות רוב הסובלים נמצאים במרכז הארץ, בין גדרה לחדרה, שזה כולל את תל אביב, גוש דן, השרון והשפלה. באיזור חיפה והצפון נמצאים למעלה מחמישית מהחולים, בעוד בירושלים יש שמינית. באיזור הדרום יש מעט יחסית - 8 אחוז.


    מה דעתכם? האם זה פשוט משקף את גודל האוכלוסיה באיזור הנבחר או שיש משמעות אחרת לנתונים?

    יום שישי, 23 ביולי 2010

    אתם כותבים על המעי הרגיז


    התרגשתי לקבל לפני כמה ימים מייל של אחת הקוראות בבלוג. היא ביקשה לספר לכם על הסבל שלה מהמעי הרגיז. אני מפרסם את המייל כפי שהיא שלחה וממליץ לכולם לקרוא. מי שמעוניינים מוזמנים לכתוב על המעי שלהם בתגובות או לשלוח לי במייל.

    הנה מה שהקוראת כתבה:

    אתמול היה לי התקף פליצות , מהיכן הם הגיעו רק אלוהים יודע

    כל המאכלים שמזרזים אני מזמן לא אוכלת כמו : חומוס , טחינה ,גמבות מכל הצבעים והמינים , כרוב , ברוקולי ואפילו תירס וגם חצילים

    מוגזים ומתוקים שכחתי מה הטעם , גבינות וגלידות רק בקיץ הפרסומות מראות לי איך הם ניראים.

    התחלטי לשתות קימל , האם זה עוזר כנירא שהפלוצים לא מתרגשים מהקימל מסריח שרק הכלבה שלי סובלת , אין אני יודעת היא לא מוצאת את מקומה בבית , למרות שאי גרה עם ההורים.

    השבוע הקרוב אני לבד כולם ברחו ממני ואפילו לא טרחו לקנות לי כרטיס והשאירוו אותי לשמור על הבית .י

    האמת זה די עצוב שאפילו ההורים לא יודעים איך לאכול אותך , יש פיתרון פשוט לברוח .

    מכל התופעות שלמעי הרגיז אני סובלת : גזים , נפיחות בבטן , חוסר ריקנות אחרי יציאות , עצירות כאבי בטן , בחילות וכמובן לצאת מהבית זה מבצע סיני. חטפתי מכל הכיוונים

    (אלמונית, יולי 2010, ישראל)

    יום שישי, 16 ביולי 2010

    מעי רגיז: תגובות הגולשים

    הפעם החלטתי לתת לכם את המקלדת. הפוסט הזה כולו מורכב מתגובות שאתם כתבתם על המעי הרגיז בבלוג המעי שליבסקר, באתר המעי הרגיז או סתם שלחתם לי במייל.

    1. המעי הרגיז הוא כל כך מרגיז כל דבר מרגיז אותו, אם אני אוכלת מאכל ש א ס ו ר למעי אז כמובן יש צפצופים מכיוון שיש לי גם ריפלוקס איך אפשר אז הבטן כואבת ... וכול התופעות המוכרות לכולם ... אם היה לזה פתרון החיים שלי היו נראים אחרת ..... (אישה מהמרכז)

    2. לאחר שעברתם את כל הבדיקות ושללו כל בעיה רפואית אחרת. אז אתם יכולים להיות בטוחים שזה זה ואז פשוט תתחילו לאכול ארחות קטנות ,בלי קופאין ,בלי חלב ,בלי לחם לבן ולנסות להתעלם ולהבין שהבעיה נןבעת ממצב נפשי ,ככל שתתעלמו מהסימפטומים (למרות שלפעמים זה לא קל) ככה הם יפחתו . (אישה מהשרון)

    3. אני לא יכולה להעביר מסר כי לא הצלחתי לפתור לעצמי את הבעיה ואני מיואשת. (אישה מהצפון)

    4. לא להתייאש, אצלי חל שיפור משמעותי אחרי שנים רבות של סבל. לחפש פתרונות, היום קיימות אופציות שהתפתחו בשנים האחרונות. (זכר מהדרום)

    5. נמאס כבר מהבעייה הדפוקה האת!!!!!!!!
    אני בכלל לא משלשלת,אבל כאבי הבטן שמשפיעים על כל הגוף! (אישה מהמרכז)
     
    אם אתם מעוניינים שגם המסר שלכם יתפרסם (בעילום שם כמובן) תכתבו אותו בתגובות בתחתית הבלוג או תשלחו לי במייל.

    יום שישי, 9 ביולי 2010

    ניתוח סקר המעי הרגיז


    ברוכים הבאים אל בלוג המעי הרגיז שלי. ההשקה הרשמית שלו עוד תגיע, בינתיים הנה פוסט על הסקר.

    לפני כמה חודשים שיחקתי אותה א-לה מינה צמח ופירסמתי את סקר המעי הרגיז. בלי מדגם מיצג או עשרות טלפנים, ההיענות היתה מדהימה והתשובות שלכם החלו להגיע אחת אחרי השניה. תודה לכל מי שהשתתף בסקר! (ומי שעדיין לא - עוד אפשר להצביע). הנה סיכום ביניים של חלק מהתוצאות.

    מין

    קל לראות שהמין הנשי שולט וחובבי המונדיאל למיניהם נמצאים במיעוט. על כל גבר אחד שסובל ממעי רגיז יש שלוש נשים כאלה. בזמן הרצת הסקר היו שלבים שהגברים הגיעו כמעט לשליש אבל לאורך זמן התוצאות מתכנסות למצבן הנוכחי. נותר לשאול אם התוצאות משקפות נאמנה את הנתונים האובייקטיביים, או שגברים מתעלמים ומעדיפים להזניח בעיות.



    איזור בארץ

    התוצאות מלמדות שהמעי הרגיז לא פוסח על אף נפה בארץ הקודש. למעלה מארבעים אחוז מכם נמצאים באיזור תל אביב והמרכז. רבע גרים באיזור הצפון, קצת יותר מעשירית באיזור ירושלים, והשאר באיזורי הדרום, השפלה ואפילו בחו"ל. אז מסתבר שגם לעזוב את הארץ לא פותר את בעיות המעי...





    תסמיני המעי הרגיז

    זו השאלה הראשונה שבאמת מנסה להבין את ההשלכות של המעי הרגיז. כמעט כל אחת ואחד מהנשאלים ציינו שהם סובלים מגזים ובטן נפוחה. עם כל הכבוד לסבל שאלו גורמים, הם מהווים בעיה חברתית יותר מאשר רפואית (בהנחה שאינם סימפטום של משהו חמור אחר). הנתון הזה בהחלט מחזק את ההנחה שתסמונת המעי הרגיז היא מחלה חברתית יותר מאשר רפואית. החולים חוששים "מה יגידו" ו"מה יחשבו" הרבה יותר ממה שהם סובלים פיזיולוגית.
    נתון מעניין נוסף מגלה שמספר הסובלים מעצירות זהה פחות או יותר לבעלי היציאות המרובות והשלשולים.  שוב אנו לומדים על האופי ההטרוגני של התסמונת ועל כך שלחולים שונים יש לעתים תסמינים הפוכים. אחדים מכם גם הזכירו בעיות שינה, חרדה ותשישות, מה שבהחלט מלמד על הזרועות הארוכות שהמחלה הזו שולחת לכל תחומי חיינו.



    מה דעתכם? אם נתקלתם בנתון מעניין בתוצאות הסקר אתם מוזמנים לכתוב עליו בתגובות (כמובן ניתן באופן אנונימי).

    בפוסטים הבאים אני אנתח את שאר השאלות וגם אספר קצת יותר על עצמי. stay tuned :)