דרושים מתנדבים למחקר בנושא מעי רגיז

השבוע הגיעה אלי בקשה של שני סטודנטים שנה ד' לרפואה סינית. הם עורכים מחקר בנושא טיפול במעי רגיז (ibs) עם דיקור וצמחי מרפא. המחקר הוא בהנחיית מיטב המטפלים בארץ. הם מחפשים אנשים הסובלים מהתסמונת ומעוניינים להשתתף במחקר.

רוצים לשמוע פרטים נוספים? כדאי לפנות אליהם ישירות:

נטלי: 054-8027263 natitavor@gmail.com

יובל : 054-2195216 yuvalblr@gmail.com

מעי רגיז ומחאת הדיור

נתחיל מהסוף: במילא לא היה סיכוי שאני אנטוש את המיזוג, המיטה וארבעת הקירות לטובת אוהל אפוף חשיש. קצרה היריעה מלפרט אבל יש לזה אלף ואחת סיבות סוציולוגיות ואגואיסטיות. אבל למה לעזאזל אסור לי לפנטז על זה? להיות לוחם צדק חברתי, צ'ה גווארה פלוס המעי הרגיז מינוס הזיפים. אלא שבמצבי הדבר היחיד שאני צריך בר השגה הוא השירותים. ורצוי שש או שבע פעמים ביום. אוהל? אולי זה שצמוד לשירותים הכימיים:

וזה לא שהמעי מתכווץ ממזימה קפיטליסטית. הייתי מוציא פטור גם גם מהפגנה על השטחים / חרדים. אני פשוט לא מסוגל להיות בחוץ יותר מדי זמן בלי שירותים נורמליים. לעזאזל, הלכתי פעמיים לשירותים אפילו תוך כדי כתיבת הפוסט הזה. אולי זו קונטרה לעצירות הפואטית ששורה עלי. ואולי שוב המעי דפק אותי.

לפעמים בא לי לארגן מחאה על האימפוטנטיות של הרפואה בטיפול במעי רגיז: איך הם מצאו תרופה למלריה, חיסון לשחפת ורק למעי לא נשאר? אולי שוב הטייקונים קשורים? אני לא חובב קונספירציות אבל נו. רק אל תסחבו אותי לאוהל בלי שירותים. שהקפיטליסטים והסוציאליסטים יריבו בלעדי. אתם יודעים איפה לחפש אותי אם צריך.

טיפים לטיסה עם מעי רגיז

עונת הטיסות בעיצומה: למי לא מתחשק לעזוב הכל ולטוס לאירופה או אמריקה לכמה שבועות? סוכני הנסיעות דאגו לנו למטוס ומלון, ותמיד יהיה מי שיעזור לבחור מסלול. רק אף אחד לא חשב על המעי הרגיז שיכול לצוץ לו באמצע הטיסה. זה באמת לא נעים להיתקע בשירותים חצי שעה באמצע יום עבודה, או לצאת לשירותים 5 פעמים בזמן שיעור באוניברסיטה. אבל לצאת מהשירותים ולראות עשרים איש זועמים על זה שתפסם את התא היחיד שעובד במטוס? זה לא נעים ואפילו קצת נורא.

אז כשירות לעונה החמה הבלוג שלי ייתן לכם כמה טיפים על איך לעבוד את הטיסה בשלום מבלי לעורר יותר מדי את המעי.

אם יש לכם טיפים נוספים - אנא כתבו בתגובות (ניתן באופן אנונימי).

תבחרו מושב ליד המעבר. אין דבר יותר מביך מלבקש משני הנוסעים הישנים שלידך לפנות לך דרך. במיוחד שזאת הפעם החמישית.

לא לאכול בצמוד למועד הטיסה. אם האוכל עדיין לא התעכל לכם בבטן, ההמראה לא תעשה לכם טוב, מניסיון. במיוחד אם יש לכם נטיה לגזים.

לא לאכול יותר מדי בטיסה עצמה. טוב, זה לא שמאסטר שף עובד באל על או משהו, אבל עדיין כדאי להקפיד. גרבג' אין גרבג' אאוט.

לעלות למטוס עם מכנסיים לא לוחצים. אחרי שמתישבים גם אין בעיה לשחרר כפתור אם זה מקל.

להקדים להגיע לשדה התעופה. אם לא תנצלו את הזמן הזה ללכת לשירותים תמיד יש את הדיוטי פרי.

להתרוקן לפני העליה למטוס. נכון שזה easier said than done אבל בכל זאת.

כאמור - אם יש לכם טיפים נוספים - אנא כתבו בתגובות למטה (ניתן באופן אנונימי).

דיסלייק: מעי רגיז וטיולים

קודם כל וידוי: עם או בלי קשר למעי רגיז, מזג אוויר, או ג'יפ שטח, אני לא הטיפוס שמטייל. רביצה אינסופית מול הפייסבוק / בלוגים (כולל ריפרוש סיזיפי לבדוק מה חדש) לוקחת בעיני שיטוט בחיק הטבע בכל יום. אז איך מצאתי את עצמי משחיל מימיה לאוטובוס דחוס בדרך לצפון? הם קוראים לזה "יום כיף מהעבודה", אני קורא לזה "הרעת תנאים" שמצדיקה התפטרות וקבלת פיצויים. חבל שמערכת המשפט טרם אימצה את אמות המידה שלי בסוגייה.




אז מה בעצם כל כך רע בטיול?

קודם כל השעה. אולי הטיול היה נסבל אם היו מתחילים אותו בשעה נורמלית, למשל אחת עשרה בצהריים. אבל חייבים להשכים את כולנו עם התרנגול, ולמנוע מאיתנו את זכותנו הבסיסית ללכת לשירותים בנחת פעם או פעמיים. או חמש.

אחר כך הנסיעה. להיות סגור שלוש שעות באוטובוס, אומר להיות בלי שירותים שלוש שעות. אלא אם כן אתם קוראים לקבינה מצחינה בתחנת דלק שירותים. שזה בערך כמו לקרוא לטיול שנתי "יום כיף". שזה בדיוק המצב.

ואז מגיע האוכל. אנו אנשי המעי חייבים לאכול את האוכל שאנו רגילים אליו או שהשיגרה היחסית שלנו תינזק קשות. לא ביקשנו "מאסטר שף", אבל מנות הקרב שמגישים לנו על הסלעים הן הדבר האחרון שהמעי שלנו צריך.

ומה באשר להפעלות? כשהמעי שלנו עובד שעות נוספות, משווע לשירותים, הדבר האחרון שאנו זקוקים לו הן הפעלות, בין במשחקי ספורט, רכיבה על סוסים, או סתם מסג' רקמות עמוק. גם החידונים עולים לנו על העצבים, אבל זה בלי קשר למעי.

ועוד לא דיברנו על מדריך הטיולים, הזיעה, ההפעלות, ובאופן כללי הבלגן.

אז עד שימציאו קבינת שירותים אישית ניידת (פרס נובל מובטח!) אני אשאר לי עם הפייסבוק והבלוגים.

מה איתכם, אתם מצליחים לשלב בין המעי הרגיז והטיולים?

מעי רגיז - הקולות שלכם

ושוב הצטברו אצלי לא מעט פידבקים שקיבלתי מכם על המעי הרגיז, הנה מקצתם:

"שלום רב, לאחר שנים של סבל ושיבוש מוחלט של ההתנהלות היום יומית, החלטתי לאבחן את עניין התזונה. עשיתי תהליך של בחינה ובדיקת התוצאות של המזונות השונים ולבסוף הגעתי למרכב מזונות המתאימים לי. היום כאבי הבטן, המקפלים הללו, נדירים יותר . אמנם נותרתי עם תופעת הגאזים אך כעת אינם גורמים את פיתול המעי אלא מתגלגלים החוצה ברכות." (רוית, השרון)

"לכל משפחת המעי הרגיז המלצותיי זה קודם כל להוריד הילוך, לנסות להרגע, ולהמעיט להיות בחברת אנשים שמכעיסים ומשפיעים עליכם לרעה, דיאטה של אוכל דל בסיבים לחם מקמח לבן מאוד משקיט את הבטן,תה קמומיל,אבוקדו,תהיו בריאים והעיקר שתיקחו בקלות שום דבר לא שווה את את הסבל הנגרם לכם..." (מירב, ירושלים)


השפעה טובה בלקיחה מולטי אנזים של "נוטרילייף" וגם סיבים תזונתיים (ענת, שפלה)

עישון מריחואנה מעביר לי לגמרי את הכאב . (אלמונית, תל אביב)

כל הכבוד על הכוונות הטובות אבל לצערי כנראה ששום דבר לא באמת מסייע. לדעתי הבעיה אינה פיזיולוגית אלא קשורה לאופי שלנו, כנראה זה ביטוי של לחץ, גם מי שאומר שהוא לא לחוץ כנראה באיזשהו מקום בתת מודע כן לחוץ. טיפול אצל פסיכולוג יותר חשוב מאשר טיפול של גסטרולוג, אם כי אצלי לא זה ולא זה עזר :) (איתי, חיפה)

תורכם...

אני מקבל מכם המון תגובות לבלוג הזה והן ממש מחממות את הלב.
הפוסט הזה מכיל כמה תגובות שביקשתם לפרסם.
מי שמעוניין מוזמן לכתוב תגובות ישירות או לשלוח אלי (הכל בעילום שם).

לא לוותר, אני מאמין שאפשר לנצח בחסד אלוהים וכמובן עזרה מקצועית. יועצת תזונאית קלינית יכולה לעזור. בהצלחה... (איתי, תל אביב)

בתור אדם הסובל מתסמינים רבים של המחלה (שלשולים, עצירות, הקאות, תשישות, כאבי תופת בבטן וברקום ועוד שלא נעים לספר פה) מצאתי שעישון של מריחואנה מרגיע אותי, עוזר לי להפחית את הכאב, עוזר לי לישון, מעלה לי את התאבון בימים קשים שאני לא מסוגל לאכול ארוחה ביום, ומקל את היציאות שלי. (אלמוני, תל אביב)

"ניסיתי גם ניקוי מעייים באמצעות מיים ועדיין אין סדירות
מיץ זרעי אשכוליות הסדיר לי את הקיבה , החומר מר אבל עובד.
התחלתי השבוע לקחת אגיוקר - נראה מה יהיו התוצאות " (רעות, צפון)

קחו כדור הרגעה כשצריך זה מאוד עוזר (אלמונית)

למה לעזאזל אף אחד לא מצא עדיין פיתרון לזה? נכון לעכשיו הרופאים לא יכולים לעזור בכלל, רק הרפואה האלטרנטיבית (ואולי פסיכולוגים)(שרית, מרכז)

מריחואנה עוזרת למעי רגיז?!

לא הייתי חושב על הכותרת הזו בעצמי. תאמינו לי שאני די חנון בעניינים האלה. אבל לפני כמה ימים אחד מהקוראים בבלוג כתב לי את הדברים הבאים:


בתור אדם הסובל מתסמינים רבים של המחלה (שלשולים, עצירות, הקאות, תשישות, כאבי תופת בבטן וברקום ועוד שלא נעים לספר פה) מצאתי שעישון של מריחואנה מרגיע אותי, עוזר לי להפחית את הכאב, עוזר לי לישון, מעלה לי את התאבון בימים קשים שאני לא מסוגל לאכול ארוחה ביום, ומקל את היציאות שלי.

כשקראתי את הדברים נזכרתי שנותנים סמים קלים לכל מיני חולים אנושים כדי להקל על הסבל שלהם, וגם שלא מזמן סיפרו בעיתון על החוות שמגדלים בהן את החומרים האלה (כאן בישראל!). אז אולי זה באמת עוזר?

אני לא ממש מתכוון לנסות את זה על עצמי. כבר יותר מדי כדורים (שרשמו הרופאים) מסתובבים לי בכבד. אבל אם מישהו מהקוראות או הקוראים מתנדב לנסות ולספר חוויות - אני מבטיח לתת לזה פירסום בבלוג. ולא, אין פה המלצה לעשות משהו אסור וכו' וכו'.